עוד רענן זכרונך ונפשי לכודה כעת. עיני בוכיה שהרי גל נוסף מכה אין לי כל מרפא. עוד רענן זכרונך תוגת לבי עזה וצעקתי בקול גדול- הקץ! הקץ לכאב יש איפה תקווה? ועוד...רענן זכרונך לבי שחור כמוות. האור הזרוע נעלם תקוותיי תלואים כעננים עוד זכרונך מהתל בי.