עוד רענן זכרונך
ונפשי לכודה כעת.
עיני בוכיה
שהרי גל נוסף מכה
אין לי כל מרפא.
עוד רענן זכרונך
תוגת לבי עזה
וצעקתי בקול גדול-
הקץ! הקץ לכאב
יש איפה תקווה?
ועוד...רענן זכרונך
לבי שחור כמוות.
האור הזרוע נעלם
תקוותיי תלואים כעננים
עוד זכרונך מהתל בי.
תגובות