אתה
אני
הופכים ליישות אחת.
מעולפים
שומעים את ציוץ הציפורים -
בבוקר של יחד.
בוהים בזריחה
ימים על גבי ימים.
שואבת לתוכי
את המעט שנותר.
יבבה---
את האושר זוכרת במעמעם
שומעת את ציוץ הציפורים-
בבוקר לבד.
בוהה בשקיעה
שנים על גבי שנים.
וואו..וואו.
זה נורא,נורא , (אבל לא מבחינה נוראית)..ואולי גם.
את כותבת מאוד מאוד ...אין לי תיאורים .. (די מטומטם מצדי להגיב אז...אני מודעת לזה).
את כותבת מאוד יפה.(מרוצים? הוצאתי תיאור)..
[ליצירה]
עד החתונה זה יעבור?? (#@%@%)
וואו..וואו.
זה נורא,נורא , (אבל לא מבחינה נוראית)..ואולי גם.
את כותבת מאוד מאוד ...אין לי תיאורים .. (די מטומטם מצדי להגיב אז...אני מודעת לזה).
את כותבת מאוד יפה.(מרוצים? הוצאתי תיאור)..
[ליצירה]
לא יכולתי שלא...
אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו.
ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה.
מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו.
תהי חזקה אושרת.
[ליצירה]
שיר יפייפה לא יודעת למה התחושה שנוצרה בי תחוזת עצב.... אולי אכזבה שלך...
מקווה שאני טועה ובכל אופן נהנתי לקרוא כל מילה............................
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.
תגובות