אתה
אני
הופכים ליישות אחת.
מעולפים
שומעים את ציוץ הציפורים -
בבוקר של יחד.
בוהים בזריחה
ימים על גבי ימים.
שואבת לתוכי
את המעט שנותר.
יבבה---
את האושר זוכרת במעמעם
שומעת את ציוץ הציפורים-
בבוקר לבד.
בוהה בשקיעה
שנים על גבי שנים.
וואו..וואו.
זה נורא,נורא , (אבל לא מבחינה נוראית)..ואולי גם.
את כותבת מאוד מאוד ...אין לי תיאורים .. (די מטומטם מצדי להגיב אז...אני מודעת לזה).
את כותבת מאוד יפה.(מרוצים? הוצאתי תיאור)..
[ליצירה]
עד החתונה זה יעבור?? (#@%@%)
וואו..וואו.
זה נורא,נורא , (אבל לא מבחינה נוראית)..ואולי גם.
את כותבת מאוד מאוד ...אין לי תיאורים .. (די מטומטם מצדי להגיב אז...אני מודעת לזה).
את כותבת מאוד יפה.(מרוצים? הוצאתי תיאור)..
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
[ליצירה]
****
וואו, ממש אהבתי,
אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש,
בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי!
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....
[ליצירה]
עובר....בחיים הכל עובר בסוף עד שלפעמים יש דברים לא שוכחים,
נכון הכל בידנו,אנחנו שולטים זה קשה...
אבל שורה תחתונה-הכל עובר בחיים.
על-פי השיר עברת(קראתי את השיר עכשיו,אני מקווה שתקופה טובה יותר עוברת עלייך) מכשולים לא קטנים שהותירו אותך כנועה לכאב על אף רצונך לקום,
לא סתם המציאו את המשפט "הזמן מרפא את הפצעים" אני חושבת שהוא נכון ואם תביטי אחורה תוודעי שאכן זה כך....
בכל אופן הייתה בי הזדהות.
תגובות