"לאה גולדברג מתה פיסית, אך מטא-פיסית היא לא מתה".
(אברהם שלונסקי)
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. אהבתי ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה קרה לכם, רואים שזה לא פוטושופ (וגם אם כן, אז מה? זה גם כלי שאפשר ליצור איתו אומנות). זה מקסים בעיני, אבל הכותרת ממש מאכילה בכפית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... צריך אומץ לצלם ככה. (אפילו שהוא נתן רשות, אז מה). לי עוד אין כזה. מפחדת, כנראה, להסתכל לאנשים בלבן של העיניים. תמונה טובה מאוד. אלכס ליבק משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] .. והערה עניינית, לגבי הויכוח על ציון המקורות בסוף. האמת היא שגם אני ראיתי בזה איזשהו טעם לפגם. יש עניין מסויים בלהעתיק מקור אחד, או אפילו שניים, בתחילת או בסוף היצירה (להעתיק אותם כלשונם, הכוונה, בצירוף המקור)- וזה דבר שהרבה יוצרים כאן משתמשים בו, ובעיני יכול בהחלט "לשדרג" את היצירה, ולתת נקודת מבט נוספת הן על היצירה והן על המקור. (לדוגמה, בסיפור של יאיר שגיא, נו, שכחתי את השם- על הבחורה שמתחתנת..). אבל רשימה בבליוגרפית של מראי מקומות בסוף היצירה, בעיני זה רק מוריד מהערך. אם יש לך מקור עיקרי אחד שיכול לשפוך אור על היצירה, תעתיקי אותו בסוף, בפונט קטן. ברגע שזה נהיה יותר ממקור או שניים, שכל אחד מהם מכוון רק לקטע מסויים ביצירה ולא לכולה- אין טעם לכתוב אותם, לדעתי. לא חסרים לנו סופרים ומשוררים שהשתמשו המון בשיבוצים ופראפרזות על מקורותינו, והנה, לא ראית את עגנון למשל מוסיף רשימה בבליוגרפית בסוף סיפור שלו. -- לגבי הסיפור עצמו. התחלת יפה מאוד. נשאבתי לסיפור. ההמשך איכשהו התבלבל והתעמעם עד שהיה קשה מאוד לעקוב העלילה ואחרי מה שרצית לומר, ונהפך קצת למישמש של תיאורים. בעיני הסוף מנסה לנסוק לגבהים, אבל מאבד את הקוראים בדרך.. לפעמים דווקא מילים פשוטות, תיאורים יום-יומיים, יכולים לסיים סיפור כזה בצורה שתסגור את כל הקצוות שפתחת.. -- כתבת סיפור שמתעסק בדברים הגדולים, ומתבסס על רעיונות גדולים, ועל כך כל ההערכה. אבל אני חושבת שרעיונות גדולים עדיף לפעמים להעביר במילים קטנות דווקא. ודווקא בגלל שאני מעריכה אותך ככותבת, אני חושבת שאת יכולה לעשות את זה, וטוב יותר. לדעתי שווה לעשות לסיפור עריכה מחודשת, כי יש לו בהחלט פוטנציאל. <ולא רציתי להיות העשירית שתשווה ל"גשרים" של נחום, אבל מהיצירה שלו אפשר ללמוד המון על איך מעבירים רעיונות גדולים במילים קטנות>. ואל תקחי ללב את הביקורת. ומצד שני, אל תאטמי את עצמך מלשמוע אותה.. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] .. העיניים, הגבות, הלחיים. אבל בעיקר השפתיים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אשכרה (אבל מה זה אשיב ממצולות?). [ליצירה]
- [ליצירה] ... נחמד מאוד. אהבתי את הכפלשון של "אישי".. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ולפעמים, האי לא יודע עד כמה הוא חשוב לאדם שלו. עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים. לפעמים, החיבוק לא מבין שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו. שרק רצה לקבל חיבוק. בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים, אין בהם משמעות. האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם- לאי שלו, לחיבוק שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כלומר, יפה מאוד, אבל לא יפה לעשות דבר כזה לקוראות תמימות! [ליצירה]
- [ליצירה] ... אם כך, זה בכלל לא עניין רק של כתיבה, אלא של איך להתמודד עם העצב באופן כללי. [ליצירה]
תגובות