בתי מוחאת כפיים לחתול
על עצם היותו
מבלי לשפוט את מעשיו הבוקר
.או כיצד סידר את שפמו
געגועיי נתונים לכפר במורדות הר
בו דוכני ירקות, חיות טמאות ומהומה
.רבה
ללכת לאיבוד בין שהייתי לבין שאהיה
לבד.
וכל שנה-(זמן) כלניות
מאזנות את חיבוריי
דוקרות את האושר הנוכחי
ומזכירות.מזכירות.
תגובות