7
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן פתוחה מופיעה כך בכמה מקורות ואם זה מתאים לי לחרוז ,אז ברוכה הפתוחה... [ליצירה]
- [ליצירה] "אין חרדה אלא מהלא נודע, ואין סליחה למתעצל,הנלאה מלהפוכו לנודע".\ניכסף [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד מאוד הכל צפויי והרשות נתונה... האם אלהים ידע מה יבחר דוד???? האם אלהים מתערב לנו בבחירה?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלים בתי קושרת את לי כתרים בשירייך, אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה ומדוע תחושי אורחת? כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה. שלך ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] ש מודה אני לך על שחלקת לי מחכמתך, והפרת ניצני כתיבתי בפרח שלך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מטרת בריאת סיבת העולמות לא הייתה אלא להוציא לאור שלמות פעולותיו וכינוייו ,ומדרך הטוב להיטיב , וכל רצונו יתברך להיטיב לנבראיו, מרב אהבתו אלינו. לכן חובה עלינו לאהוב זולתנו באותה מידה שהבורא אוהב אותנו. עלינו לדבוק בו יתברך ,והכיצד? עלינו להידבק במידותיו ,וכך נממש את תכלית הבריאה "ואהבת לרעך כמוך" כי אנו חלק והוא כל ,וכל חלק וחלק מצטרפים לחשבון גדול ,ואין הבדל בין חלקיו. ודי למבין. [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו. שוב אנחנו פה - ביחד אני לבד - אך הינך לידי אתה שם - ואני בגפי זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי כואבת שתפתח - לומר לי... ואין קול - שזה לא את ויש עונה - זה אני ללא מילים - העיניים מדברות ברחמים. [ליצירה]
- [ליצירה] ועל כך דוד המלך אומר "גם כי אשב בחושך ה' אור לי" אהבתי מאוד , מצליחה את להעביר תחושותייך לעוברים ואף לשבים ,למדרגה בה את נחה... [ליצירה]
- [ליצירה] אף לי..מעולם אף לי מעולם,סוס לא היה, אך יכול אני לראות בעיני רוחי , את הרֶכֶשׁ שלך... איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת, ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו, ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת, פשוט ,רמך לתפארת... ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת. ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית, ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים. בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח, רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר, ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה, ואת שימך לא נדע, ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה... תודה על חלום שלא נמוג... [ליצירה]
תגובות