7
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הי ליאורה... מסקרן??? , פתוח לדמיונך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ש מודה אני לך על שחלקת לי מחכמתך, והפרת ניצני כתיבתי בפרח שלך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן פתוחה מופיעה כך בכמה מקורות ואם זה מתאים לי לחרוז ,אז ברוכה הפתוחה... [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלים בתי קושרת את לי כתרים בשירייך, אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה ומדוע תחושי אורחת? כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה. שלך ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה למאיה על השתלבותה בנוף השקיעה,במחזה הקסום ביותר של הטבע,אשר בכל פעם ,לא נס ליחה של ההתפעמות של חדרי ליבנו,מהשחקנית הראשית,תחת עיניו של הבמאי הטוב ביותר ביקום. [ליצירה]
- [ליצירה] אף על פי את קריאתך שמעתי, ואיני מתמהמה ואיני חומק ואיני שואל. והזמן.....? הזמן הוא תעתוע של הדמיון. ואני כאן,ומעולם לא הלכתי שאשוב. האלוקים שבך,הוא האלוהים שבי. המתיני וצפי לבואי... ואף על פי שאתמהמה... בכל זאת חכי לי,בכל יום שאבוא... שיתגשמו משאלותייך... וכמיהה שבך,תתמלא בסוד עליון... [ליצירה]
- [ליצירה] ווים בהחלט כתיבתך ממצת וקולעת לרעיונותיך, כידוע האות וו,מיוחסת ליוסף וריבויי הזכרת הוו בישר ובמהופך, מרמזת שעליך לתקן את יוסף שבך,ובכך ינוסו יגון ואנחה,ולא עוד יאוש יכון בביתך. "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים" [ליצירה]
- [ליצירה] משה היקר ! הרי חומש שלך... אכן האישה ראשית דעת , אך לגריעותה יאמר זאת , שהרי מדעתה משלמים אנו עד עצם היום הזה. אכן רצונה לטוב היה , אך נשכח ממנה "קדש עצמך במותר לך" שבת שלום ולסיום שית אלפי שנין ,במהרה בימינו. [ליצירה]
- [ליצירה] ידידי משה , חלילה לי מלסתור דבריך אף במשהו, גישתי היא שכל מילה כתובה או נאמרת ,יש לה מקום ביצירה האלוקית. והיא כמקור מים חיים ואף אצבע אלוקים. בנקודות לתשובתך , אומרים חז"ל מה היתה סיבת בריאת העולמות ? אלא להטיב לנבריאו. הרב שניאור זלמן מלאדי זצ"ל "מטרת בריאת העולמות כולם,היא כדי שאנו נהפוך אותם לדירה בה ה' מרגיש בבית" אכן אנו חיים "בעולם הזה" ואין לו לדיין אלה מה שעיניו רואות , וזה ... העולם הזה ואין אחר. ואין לחיים קשר עם המתים אז מהיכן הרצון העז שטבוע בכולנו בלי יוצא מן הכלל ,להתקשר אל העולם שמעבר. הרי הגיון פשוט הוא , לעולם לא יוולד בי רצון למשהו שמעולם לא היה לי, כמו הדוגמא המפורסמת לעולם לא יהיה בי רצון לאצבע שישית ואפילו אין לי לחשוב על כך ולהתאמץ להשיג אצבע נוספת. אז מהיכן הרצון וההשתוקקות לעולם הבא? אומר הרב אשלג זצ"ל , אנו נמצאים במצב הב' שהוא המצב של העולם הזה שבו יש את העבודה , אך האמת שאנו מצויים כבר בשיא קומתנו ותפארתנו במצב ה ג'. והעונג והאהבה שאנו חווים ממש במצב ה ג' , מאיר לנו כל אחד לפי השתוקקותו, ולכן הרצון להיות בגמר מושך אותנו אל העולם שמעבר , שוודאי ממתין הוא לאנושות כולה , והוא כגלד בצל על עולמנו זה, ורק ממתין שנפשוט את בגדי אגו שלנו, ותשועת ה' כהרף עין. [ליצירה]
תגובות