אותך רוצה עוד בגני לטעת, איתך לפסוע בשבילי הדימיון, בך אשר חששתי לגעת. עתה עוטה גלימה של הגיון. איתך לנסוק אל תכלת שמיים, אותך לדעת ולטעת בגני. אתה אשר גרמת לי לפרוח בך רוצה לזרוע את אהבתי!