החיים שלך יפים, תגידי? כשאת אוכלת נודלס תאילנדי בצהריים המאוחרים? כשכרטיס האשראי שלך עוד פעיל בכגון אלה? כשאת שומעת בטלפון הנייד את חברתך מבכה פרידה כואבת וחושבת שהיא מתמוטטת? ואת ממילא לבד, לא צריכה להתמוטט עכשיו. אבל ככה סתם, את לא יודעת למה, דווקא שלשום בלילה, הגוף שלך התגעגע לגוף של ההוא מהפרידה הקודמת שלפני כמה חודשים. את מכירה את זה כבר מיותר מדי פרידות קודמות. ואת כבר יודעת, וגם היא, שמכגון אלה לא מתמוטטים. רק מדברים על זה וזה אמור לעשות יותר טוב, כן, נו טוב. עכשיו את בהפסקת צהריים מאווררת מאוד מהעבודה, שגם היא עוד מעט כבר לא תהיה. בינתיים את אוכלת, מנה ענקית, לצהריים. זה טוב. אבל איך גומרים את הנודלס האלה לבד? -את שואלת - או איך הורגים בדידות?