אומרים שהאהבה מעוורת,

לא מספרים שגם הרצון להתחתן מעוור.

הבדידות מעיקה,

והרצון "להתקדם בחיים" חזק;

כולם מסביבך מתחתנים,

ואתה נואש.

אתה מוותר ומוותר;

מוותר על עקרונות,

מוותר על דרך חיים.

אינך עצמך,

רק אדם הלהוט אחר נישואין.

אכפת לך מי תהיה הבחורה,

ודאי שאכפת,

אך גם הדברים שהם מבחינתך,

בצדק,

בבחינת ייהרג ואל יעבור,

נדמים בעיניך,

מתוך הנואשות,

כדברים שניתן להתפשר עליהם.

חבל;

מוטב להתחתן בגיל שלושים

ולהיות מאושר,

מאשר להתחתן בגיל עשרים

ולהיות אומלל.