ראיתי בניין קם
בציפוי ירושלמי
ורעפים סמוקים
ולתיקון הדינים
 עד אחרית ימיו
מעקה לגג

החלונות הגדולים פעורים
כמו בבניין אחר שראיתי, מועד להריסה
אבל שם זה היה מהלם
כאן זה רק מתום וחוסר ידיעה

הוא יהיה פה אחרי
כנראה
צופה אל תוך שוק האנשים
תלוי בין ארץ ושמים
שנה אחרי שנה

לא רוצה לעייף אותך בניין
אבל דע לך שאני קצת שמחה
שאני אישה
שהמלחמה שלי בזמן
מראש אבודה

אני כל ימי
מנסה לעטוף את ליבי באבן
להגן על הבשר
לא להישבר בסערה
ואתה כל ימיך תחצוב את תוכך
להפיל על  אדם  איזה דמעה
שיביט בך ויאמר
איזוהי אבן עם לב
אישה
ויאהב אותך

(מוקדש לאנשים שמזגנים תמיד מטפטפים עליהם)