מחפשת את השקט
בתוך כל היופי
מבקשת את הכוח
שהיה נטוע בי
אז עומדת מול האופק
הרחב והגדול
אך מסונוורת מהריק
השואב בי את הכל
כואבת
עוצמת את עיניי
ומתפללת
אנא...
מרגישה את העוצמה
המניעה את החיים
מתוך תמונת פשטות
עולים גם בי גלים
הכל סוער בפנים
מתחת לדממה
האם שלוות המים
מעמעמת נשמה?
בעומדי אל מול האופק
הנפרש אל האינסוף
מסונוורת מהיש
הנוגע בלא כלום
מבולבלת
עוצמת את עיניי
ומתפללת
אנא...
אני לא יודעת
איך
ולמה
ומתי
אני כורעת מול הים
ופוכרת את ידי
ורק צופה אל קו האופק
כה מלא וכה רחוק
מסונוורת וטובעת
בעומדי על קו החוף
אובדת
עוצמת את עיניי
ומתפללת
אנא!
תגובות