מִתְחַזֶּה
מִי שֶׁבַּלֵּילוֹת לֹא יוֹדֵעַ מָנוֹחַ
שּוֹמֵעַ הֵיטֵב אֶת קוֹלוֹ שֶל הָאוֹחַ.
מִי שֶׁלָּקוּם עִם שַׁחַר אוֹהֵב
שׁוֹמֵעַ תָּמִיד אֶת קוֹל הַעוֹרֵב.

אֲנִי, עַטָּלֵף, מְחַקֶה עוֹף דּוֹרֵס
אֶת מֻטּוֹת כְּנָפַי בַּלֵילוֹת פּוֹרֵס
מְעוֹפֵף בַּשְׂדֵרָה, שִׁקְמִים בּוֹלֵס
אֶת פְּרִי הַ-פִיקוּס בְּתַאֲוָה לוֹעֵס.

וּבַעֲלוֹת הַשַׁחַר, עִם רֶדֶת הַטַּל
תָּלוּי עַל עָנָף וּרַגְלַי אֶל-עַל
בְּתֶדֶר נִסְתָּר נוֹשֵׂא לִי תֲּפִילוֹת
שֶׁאֹזֶן אָדָם לְעוֹלָם לֹא תִּקְלוֹט.

וְאֵין פֶּלֶא שֶׁאֲנִי יְצוּר שֶׁכַּזֶּה
אֵינֶנִי צִפּוֹר, אֲנִי מִתְחַזֶּה.