ושוב, אני פוגע.
נכנס מהצד, חזיתית- ללא חגורה.
פנייך, נצלפות שוב ושוב
פינות עינייך כבר אינן סובלות את הדמע.
כבר אמרתי שמצטער?
כבר אמרתי זאת מליון פעם
ועוד אומר זאת אף לא עוד פעם אחת.
ואת, אם רחמניה שכמותך
מחבקת רפה ולוחשת:
"זה בסדר. שלא יהיה עוד".
אבל המגע שלך, המגע הרופף
הקליל והמשגע שלך
גורם לי להוריד לך את היד מהכתף.
תגובות