קָרַאתִי בִּשְׁמֶךְ עַל שְׂפָתַיי הַדָלוֹת,
חִיפָּשְׂתִי יָדֵךְ,בֵּין כֹּתְלֵי הָקוֹלוֹת.
מָבַּטִים וְדְמָעוֹת נִנְעַצוּ בְּלִיבִּי,
כְּמוֹ חֶצֵי בֵּעַרוֹת,עַל חָצִיר בַּאָבִיב.

וְשְׂרֵיפָה בְּתוֹכִי הֶחֵלָה בּוֹעֶרֵת,
אָהַבָה הִתְפָּשְׁטָה,הִתְלָקְחַה לְכֹל עֶבֵר.
מָצְאַה לָה קוֹצִים,דָרְדַרִים וְגָם שִׂיחַ,
וְחָדְרַה אֶל לִיבֶּךְ,בּוֹ הֶצְלִיחָה לָשִׂיחַ.

חִימֵמָה אֶת כָּפַּיו,בִּשְׁעוֹתָיו הַקָשׁוֹת,
כְּשְׁצִינָה אֶת אָפּוֹ כִּיסְתָה אָפוֹרוֹת.
לִיטְפָה שֶׂעַרוֹ,לְנַחֶם הַאָהוּב,
לְקָרֵב אֶת יָדַיו,אֶל לִיבִּי הַכָּאוּב.

וְעַתָה כְּשְׁאָת כָּאן,אָהוּבַה מְרוּחֶקֵת,
הַמָגוֹר מְנָפְשִׁי נֶאֵבַד,לְעוֹלָם.
נִשְׁאָרַה רָק טִיפָּה,שֶׁל דִמְעָה מְאוּחֶרֵת,
דִמְעָה שֶׁל שִׂמְחָה,שׁוּב נָשְׁרַה אֶל הַיָם.