את זורקת את הסוודר על המיטה
מביטה על עצמך במראה
אני מכין ארוחת ערב במטבח
אצל השכנים
משדרים עכשיו תוכנית ריאליטי
עוד מעט נשב ליד השולחן
את תספרי לי, איך עבר עלייך היום
אני אשתוק, מדי פעם אהנהן, כמו אחד שמבין
אחר כך נשים את הכלים בכיור
ואולי, נתחיל את היום מחדש
אולי נאסוף את השאריות
ונדביק אותן מחדש
עוד מעט יגיע חורף
ואנחנו נצא אל הרחוב
עטופים במעילים כבדים
נחפש את טיפות הגשם הראשונות
ונדמיין שאנחנו בפריז
שני תיירים
שמכירים כל סמטה
אם יהיה לנו כוח
נשב בבית קפה
נביט על האנשים סביב ולא נדבר
ואז יגיע האביב, ולא נדע מה לעשות
אם לצאת החוצה או להישאר בדירה
ולחכות לחדשות
אחר כך יגיע הקיץ
וניסע רחוק
יש חשבונות לשלם, את תאמרי
בסוף נישאר קרובים
ובראש השנה
נשב ליד השולחן
ננתק את הטלפון, נאכל ונשתה
ובסוף הארוחה, נצא החוצה, כבדים
אני אדליק סיגריה
את תחבקי אותי, חיבוק רופף
אנשים יצאו מהבתים, לבושים יפה
יעלו לרכב וייסעו מכאן
ובסתיו, שוב נביט על העלים שנושרים
כמו עכשיו
ערימות של עלים, מקשטות את המדרכות
ואנחנו שותקים
התנועה מתרחשת, אנחנו פשוט לא מרגישים
