לִקְפּוֹץ לַמַיִם רִאשוֹן
לְהַטִיל סָפֵק
זֶה תָּמִיד יָכוֹל לִהְיוֹת
נַחְשוֹן
אוֹ עֲמָלֵק
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין. אני בטוחה שכתבת הכל תוך גיחוך מלא הנאה, אבל היצירה הזו ראויה לקריאה רצינית. והיא מצוינת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יהיה קצת יותר מדי kb... וחוץ מזה אני עדיין ממשיכה לצלם את הסדרה הזו . [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני אוהבת אותך!! (אבל אולי כדאי למצוא כותרת אחרת.) [ליצירה]
- [ליצירה] ..חבל שלא קראתי את זה לפני התגובה הקודמת שלי. כאן עשית את זה מצוין, במיוחד הסיום. נוגע מאד.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה בגלל הסורק. <שפה תחתונה משורבבת למעלה בדכאון מיואש> [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נהדר. מעברי המשלב מושלמים, החריזה זורמת ומצוינת. הפריעה לי ההתחלה, שלא משתלבת (מבחינת התוכן כן, אבל לא מבחינת החריזה וכו') עם שאר השיר. אבל אתה טוב, אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] שמחתי לקרוא :) (ונדמה לי שהבנתי גם.) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך על השיר האופטימי הזה, אני שמחה כל כך שאת מפרסמת כאן. המשיכי כך (גם בהסתכלות החיובית, וגם בכתיבה. נהניתי מהזרימה של השיר הזה, רואים שהוא מגיע ממקום פתוח וטוב יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] מפני שבשירה אני מחפשת תוכן ועומק רגשי או מחשבתי. השיר הזה הוא קריצה חביבה, אך לא מעבר. (ושירה, להבנתי, מחפשת לגעת במה שמעבר.) [ליצירה]
- [ליצירה] את כל כך, כל כך נהדרת. אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת: "אתמול נגני כינור עמדו בגזוזטרה של החלום" ואת: "עוד ישמע. שמעת?" ואותך. [ליצירה]
תגובות