יפה יפה, עוד מעט ובת עשרים,

איך הזמן רץ כשנהנים...

אני?! עשרים..זו בודאי טעות...

ושוב אני תוהה על שעון החול המטפטף..

אני קיימת כבר עשרים שנה..

הגיל הזה מכל הסיפורים.. מוזר..

כל כך לא מתאים..

נו, אז איך? גדלת ילדה, תשלימי עם העובדה

זה לא משהו רע,

תביטי בתמונות, גדלת היית לבחורה,

נראית לא רע,שמחה,ויש לך רזומה...

זה מוזר לי..אני הילדה הקטנה..

תמיד התחברתי לפיטר פן לבילבי,

אלו שלא גדלו אף פעם..

איך זה קרה לי ככה פתאום..

התחלתי להתבגר,

למדתי לשתוק,אחרי שלמדתי לדבר..

למדתי לבכות, אחרי שהטבעתי את בתוכי עמוק בין הצחוק,

אני לומדת על החיים, על סבל,התמודדות, מציאות,

וחוסר יכולת..

איך עשיתי את זה לעצמי...?!?!

אני שהבטחתי שאשאר ילדה לנצח..

שלא אשכח את התמימות הזו,הנאיבית,

  שאשמור אמונים למרי פופינס ול7 הגמדים..

נו? אז מה דעתך?על עצמך?

מתי תתרגלי לרעיון?

אממ..

אני מסתכלת בתמונות מהטיול האחרון בצפון עם הבנות,

כל אחת מאיתנו ממש בחורה, עם עומק,עם יופי כזה של גדולות..

כולנו המשכנו הלאה, כל אחת למקום אחר אבל ביחד,

כל אחת עם הבחירות שלה..פתאום המסלול הוא פרטני..

בוגר..הבחירות שלך הפעם הם באמת מכריעות את הכף..

אויש..

אני מתבגרת..אפילו אני..

זה קורה לכולם..

במשפחות הכי טובות..

אני רוצה לטייל בגולן, בכרמל, בדרום לעלות על הרים

ולצעוק: הנה עולם!!!נצחתני! מסתבר שגם אני משועבדת לכללים שלך, לזמן של החברה..

לעמוד מעל תהום ביהודיה ולצעוק::

הנה עולם..אני באה!!!ואני אגשים את מה שאני רוצה..

ואני אתחבר איתך ברובד הכי בסיסי, הכי חזק ואפרוץ כמו הר גועש,

כמו מי תהום שמתפרצים אל פני האדמה!

אני באה, יותר רעננה, יותר בוגרת, יותר חזקה!!!

אני השנה בת 20...

)*אבל למען האמת נראה לי שגם כשיגיע היום אני אכחיש את זה עד *היומולדת הבא..)