אהובתי
בכרמי ענבי השבט
מסתתרת בינות לקנוקנות
עיניה חומדות בורקות
ואני אותה מחפש
אהובתי
יוצאת בינות לשריגים
מול עיני הכלות
רוקדת ומחוללת דבקה
קרבה אלי בלאט
ואני
אותה אקח משם
על גב סוסי
אל בית שבטי
לפני שתיקח אותי..
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הצרה עם הפלסטינים שהמנהיגות המובילה שלהם אף פעם לא נטתה לצד של פשרה. היהודים לעומת זאת חשבו כמו מיעוט ונטו לקבל פשרות (את זה אומר בני מוריס). לערביי ארץ ישראל הייתה מנהיגות שהייתה מורכבת מהחוסיינים (הקיצוניים) והנאששיבים (המתונים לכאורה). אז כדי להיות על הבמה במסגרת מאבקי הכח. הקצינו החוסיינים את עמדתם וניסו להשתלט על מוקדי כח תוך כדי חיסול יריבים והוצאת "פיגועים" (מזכיר משהו?).
לגבי המלך חוסיין או אסד (באירועי חמת82) הם שחטו ללא רחם, בעת שהסכנה לשלטונם הייתה פחותה מזו שהייתה בשנת 48.
זכור שאם הייתה פורצת אצלם אינתיפאדה דומה לשלנו. הם היו מדכאים אותה באמצעים קשים ביותר והיו טובחים ללא רחם והעולם לא היה זועק ולא צועק משום שמדובר ב"עניינים שבתוך המשפחה"
[ליצירה]
---
גורלה של בובה
למטה מחכה לה העבר הקודר
נותר לה אך לשאת את מבטה כלפי מעלה -אל האור -שם מחכה לה התקווה וכשעיניה יראו את האור-הכל יראה אחרת לגמרי
תגובות