בס"ד.
לכל אדם בן אובד,
שאבד בדמי ימיו.
קמל במרדף חייו.
נמוג אלי
מסתרי נשיותיו.
לכל אדם בן אובד,
בטבור אימו,
במחוזות הפלא
של גילגולו.
במרחב האין סופי
של יוצרו- בוראו.
בחלל געגועיו
הדאווי
של העולם
כל אדם בן אובד
לעצמו
פקעת נעולה
של אכזבותיו.
מוטציות חוורות
של שארית תאוותיו.
כשיער השיבה
של אחרית,
המכסה טיפין
על קרחת,
שמחזירה כבר
את האור.
משה אהרון
תגובות