א.    בין כל אנשי הרחוב

את מחפשת את עצמך

לדמויות החולפות

מנסה לנחש מי מהן היא את

עבור זרים

 

ב.  מאחור אני רק

רעמת תלתלים מאחוריה

 יכול להתגלות כל פחד שהוא

 אתם חולפים אותי

אז מביטים לאחור, לוודא

כי אכן אף, פה ועיניים

ואני נרגעת אתכם יחד כשמשתקף החיוך .

 

ג.   בפינת רחוב שנקין את הכי מיותרת

יש כאן מספיק צבע,

אינדיבידואליזם שחוק

ובין מקרי אנושיות  פתאום מותר, פתאום אפשר

להיות פשוט, להיות.