הבטת בו לפני שהלך, נצרת רגעים אחרונים

לא ידעת , איך הרגשת שלא ישוב לעולמים

העברת בראש את סרט חייו

מהיום שנולד, עד ליום שלא שב

 

הרגשת, כי גם הוא הרגיש שנפרדים

אמרו לכם שמהמלחמה לא כולם חוזרים

את הטובים משאירים שם

הם את חיהם הם נותנים לכולם (לעולם).. 

 

ולך מה נשאר מבנך?!

ומה השארת ממנו בשבילך?

את חום ידו לפני שעזב

את השיר,  האוכל שאהב

כל פעם שהשיר הזה יתנגן ברקע

בדמיונך הוא יעמוד לפניך לפתע...

ואז תביטי בעיניו היפות

החומות, שבחום אותך עוטפות

הוא יספר את מה שאף אחד לא שמע

בתום הכאב ובחלוף הסערה

הוא זעק את שמך "אמא" וביקש אותך חזרה.

 

נעלם ממך ולא ישוב עוד אליך

הוא נמצא על ענן מנגד עינייך

שומר על ביתו ועל המשפחה

והפעם לא על הגוף, על הנשמה

בידו אין רובה ואזלו המחסניות

ולא ניתן לראות את זיו פניו הטובות

כי הוא איננו  עוד קיים

הוא נשמה שמרחפת בעולם

נשמה טובה שנטשה את הגוף שקבלה משמים

הוא הרוס מחורר כואב ובלי ידיים

שומר עליך מלמעלה, וראותך בודדה ומתעצב

ואת דמעותיך מלמעלה מנגב.