הערכה עצמית מופרזת,

בשילוב עם אור הזרקורים,

גורמת לראש שיכור נפוח,

ובבוקר-

לייסורי פיכחון קרים.

חיים מושלמים ויפים,

תחת זכוכית מגדלת,

אט-אט מתנדפים,

ונשארת רק דלת-

למציאות, המתכחשת,

לאלה שנפלו בין הכסאות,

ושאינה חוששת

 להפיל עוד עוד.

כל הכוכבים נופלים.