הערכה עצמית מופרזת,
בשילוב עם אור הזרקורים,
גורמת לראש שיכור נפוח,
ובבוקר-
לייסורי פיכחון קרים.
חיים מושלמים ויפים,
תחת זכוכית מגדלת,
אט-אט מתנדפים,
ונשארת רק דלת-
למציאות, המתכחשת,
לאלה שנפלו בין הכסאות,
ושאינה חוששת
להפיל עוד עוד.
כל הכוכבים נופלים.
תגובות