האמת היא כ"כ עצובה,

ואנחנו, כ"כ אוהבים להסתירה.

מעדיפים ללבוש תחפושת של אושר,

כך הרבה יותר נוח להחבא מהאמת.

האמת, היא סיפור כוזב של השקר.

סיפור שבאחריתו הכל טוב,

שבאחריתו נהיה שמחים ומאושרים.

רק שבסוף - אין סוף, וזוהי האמת.

באמת שלא טוב, באמת שאני סובל.

קשה, קשה לי מאוד.

הסבל הרגשי מתעלה על כל סבל פיסי.

ואפילו שלא הייתי בשואה,

ואפילו שאני עדיין בריא ושלם,

ואפילו שמכרי הטובים עדיין בחיים,

ואפילו שאני במשפחה תומכת כלכלית ולימודית.

אבל עם כל היש הזה - עדיין אין.

אין אושר וצבע בחיים.

אין תמיכה ואהבה ללא גבולות.

אין רוח חיים - באמת.

האמת - מסתתרת בחלומות.

רק בהם אנו  יודעים היטב,

כמה צער וכמה פחד.

כמה אורבים לנו האנשים,

וכמה שאנו לא יוצלחים.

הכל עולה וצף למעלה,

ואז אנו נזכרים - באמת.

אפשר לחיות בעולם של שקר,

אבל מתישהו אנחנו ניפול.

ואז האמת תתגלה במלוא הדרה,

ותכאיב בגדול.

כמו חרב שיצאה מתערה,

נזוב מדם השקר ונתמלא -

חרטה.

חרטה על השקרים.

חרטה - על האמת , המרה.

אמת אמיתית.

                 אמת נצחית.

                       אמת אין סופית.

                                                    ה' אלוקיכם - אמת!

שמור     בטל