ובחנות של אלוהים יש כל מינאים של דברים וגם דברות. ובחנות הזו לא מכבדים צ'קים וגם אין "תרשום לי" ועוד מעט יפתחו עוד סניף קצת יותר למטה בלמטה של הלמטה באש המכלה במגורי התולעות בבפונוכו של האדמה גם שם אוטוטו "אלוהימ'ס סטורז" ושם אפילו עושים הנחות ואנחות. בלמעלה אין תורים, והקופאיות תמיד מחייכות אליך בלמטה כל הזמן דוחפים, ומכריחים אותך לעשות חבר מועדון. מכל סוג שהוא. בלמעלה יש מבצעים של "אחד+אחד" ו"קנה עכשיו שלם מתי שבא לסבתא שלך" ולמטה הכל יקר, קורץ לעין, מושך ומהפנט, אבל די מקולקל, ואף אחד לא יודע איפה השימורים של השעועית. שתי החנויות אתה משלם את החשבון בסוף. החתימה שלך נקברת שם לכל החיים. ולא חשוב אם בלמעלה אומרים לך "בוקר טוב" ובלמטה מאחלים לך "פאק יו". כל הקונים מתים עליך וגם די מתים באופן כללי. ואלוהים יושב במשרד וסופר את הכסף. ממזמז את השטרות המתחממים בין ידיו. מפלבל בעיניו ומחייך. מאדימות לחייו בסיפוק. מזדקף הוא בריגוש על כסאו המסתובב. והמולת הקונים בלמעלה ובלמטה, ממשיכה להתנגן, בתקליט שרוט, על פטיפון ישן, עטוף בחלודה, מצופה במתכת. החנות תמיד פתוחה. הפיתויים תמיד זמינים. ובכניסה, עוד מלאך מחופש לשומר, אבל לא בודק לך את התיק, את הלב הוא בודק לך. האם נכנסת למקום הנכון ? (ואם אתה כבר שם, תביא שני גבינה, לחם ומסטיק)