משכני אחריך נרוצה
אמרתי אז ובעיני תחנונים
נרוצה.
הבטת בי בעינים מובסות
רגליך כבדות.
אז בכיתי- הביאני חדריך
ופרשת לפני את ידיך
גן נעול.
מעיין שותת.
שתיקותיך כבדו לי
ופניך פני ילד
זַרוּ לי עד מאוד
אני עודני רצה
לבדי
כסוס מוטרף אחר תום המרוץ
כאילו אוכל למלא את שתיקותיך
בְּרַעַמַי.
תגובות