עיניו מושפלות

ליבו כומה, מהותו קמה

מאין? לא ידע.

גופו מתרכך, מזדכך.

 

מולו עומד אביו

עיניו הטובות המגלות

אור חסד עליון ואהבה בלתי מוגבלות

אומרות לו "אלוקים יראה לו השה לעולה בני"

 

עיניו מתרוממות לגבהי מרומים

רואות הן שדות גן העדן האלוקי

מתבודדות הן עם הקודש

 

אורן אינו מפסיק להאיר בנו כל יום מחדש

מסירות נפשנו בכל דורותינו

דבק בנו אורן של אהבה עצומה

שהיתה והינה חלק בלתי נפרד ממנו

יודעים אנו שכל הנהרגים על קידוש ד'

מתוך מעשה אלוקי זה שואפות את כוחותיהן

 

עיניו יורקות אש להבה

ואין דמעה נושרת מלחיו

כי יודע הוא כי הגיע זמנו

חי הוא את עקידתו

וכך אנו חיים את אהבת אמת זו

עד היום ועד בכלל.