קראי אותי
מה עובר על בדל שפתיי
זו אהבה?
והיכן הביטחון?
בגדול.
ובקטן? חושב על גדול. ואת-
אוהבת?
ואיך לא נדע ואיך נדע
ומה יהיה עם הרבה סימני שאלה
כי עכשיו- זה נתון
ובעוד שבועיים, שבוע, שעה
מה תאמר אז הבטן
מה יטען השכל
והדרך
שלי ושלך
מצטלב. ומקביל.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם אתה נותן הזדמנות לפחות תנסה להאמין שזה יכול באמת להצליח...אחרת מה הטעם? מה המשמעות? זה קצת קשה לתת אמון במשהו שהוא מרגיש לא בטוח מראש...אבל לך תדע...אולי זאת הזדמנות אחרונה שתוביל משהו טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] צדקת הדרך, בה כל כך צדקת (צל)- קשה להאיר עליה כאן. ולכן- המחלוקת. בטן ושכל. ואולי , בגלל זה, הביטחון ב"גדול" והחשיבה על ביטול ה"קטן". [ליצירה]
- [ליצירה] ואחר נקיבת השם החרב המתהפכת מונחת על צוארך במיני קוים, פסקאות יוזכר גם שמך והמשחק בגן ימשיך [ליצירה]
- [ליצירה] קטע טוב שכתוב בצורה טובה ומרגשת. רק הערה קטנה: "חיבוק דוב"- הפירוש לא ממש חיובי. האם זה מה שהתכוונת? [ליצירה]
- [ליצירה] וזאת כדי ללקק לו את האוזן לפני שהוא עולה לנאום? [ליצירה]
- [ליצירה] (תודה) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, אבל דביק יפה. מיורייל, כן. [ליצירה]
- [ליצירה] אל לך לטווס. זו לא עונת החיזורים. השאירי אותו כאן ונראה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם כל מילה של תומרית. זו הייתה הכוונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ריגש אותי דנדושית. ריגש. [ליצירה]
- [ליצירה] וכך היית רוצה שיראה???? ההתרוקנות המביאה על עצמה חיים חדשים. מתעצמים. אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה: ועכשיו, כשאת יודעת הכל, השלם- עדיין גדול מסך כל חלקיו? התעצמות הנפש. התעלות רוחנית. חיבור לגבוה. יניקה ממקור עליון. רק בצלילה צורנית ללא "חשיבה תבניתית" התעלמות מתדמית מפחדת ממים עמוקים? אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב? זו הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך לא קראתי אותה עד עכשיו? מתוק מדש. [ליצירה]
תגובות