ידיך ולבך היו לי
כרשת של ציידים,
כדור ששתיתי אתמול
הרדים כאבי.
שבויה ב"משחק הכבוד"
אי ויתור
ואי צדק
הפצע נפתח מחדש.
האבנים כבר הספיקו לשמוע
את הבכי
ואת הלחשושים,
נפלתי לתוך הרשת
ואין יכולה לצאת.
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *** מילה אחת אשר תספיק- מדהים. כתיבתך יפה...נהנת לקרוא את יצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] **** וואו, ממש אהבתי, אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש, בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, חזק מוזר מבלבל ומותיר בי שאלות... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] *** יפייפה, מעניין ומרתק. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! העברת בצורה מאוד יפה את הכאב הזה, את הייאוש, החוסר רצון, כוח, "לא רוצה להפסיר לעשן אפילו לא בשבילך" אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ..... מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי... לא יכולתי שלא להתייחס, כואב. נחנקתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא... כמה זמן לא חשתי את מה שתיארת.... ארץ אהבה, הרגשה כל כך מוכרת כל כך קרובה ועם זאת רחוקה ממני כרחוק מזרח ממערב. נהנתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אכן שיר מקסים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט מסכימה עם כל אלה שכתבו לפניי שיר אמיתי. [ליצירה]
