ידיך ולבך היו לי
כרשת של ציידים,
כדור ששתיתי אתמול
הרדים כאבי.
שבויה ב"משחק הכבוד"
אי ויתור
ואי צדק
הפצע נפתח מחדש.
האבנים כבר הספיקו לשמוע
את הבכי
ואת הלחשושים,
נפלתי לתוך הרשת
ואין יכולה לצאת.
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....
[ליצירה]
עובר....בחיים הכל עובר בסוף עד שלפעמים יש דברים לא שוכחים,
נכון הכל בידנו,אנחנו שולטים זה קשה...
אבל שורה תחתונה-הכל עובר בחיים.
על-פי השיר עברת(קראתי את השיר עכשיו,אני מקווה שתקופה טובה יותר עוברת עלייך) מכשולים לא קטנים שהותירו אותך כנועה לכאב על אף רצונך לקום,
לא סתם המציאו את המשפט "הזמן מרפא את הפצעים" אני חושבת שהוא נכון ואם תביטי אחורה תוודעי שאכן זה כך....
בכל אופן הייתה בי הזדהות.
[ליצירה]
בד"כ אני...
בד"כ אני לא נוהגת להגיב לשיר שאני לא מסמפטת ואפשר לומר שאת השיר הזה אני מתעבת.
כתוב באופן מאולץ ומאוס... לא שזה מפליא אותי כ"כ אבל באמת...אני חושבת מר שמואל שאתה לא רואה את הצד השני של המטבע!!!
[ליצירה]
שיר שהתאורים בו כביכול כל כך פשוטים אך מסוגלים בקלות להחיות את התמונה ולתאר אותה וזה מה שיפה כשקראתי את היצירה כל משפט הצלחתי לראות אותו ממש לדמיין את התמונה בראש...אהבתי