ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] **** אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] *** מילה אחת אשר תספיק- מדהים. כתיבתך יפה...נהנת לקרוא את יצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] ....אכן אכן שיר יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט מסכימה עם כל אלה שכתבו לפניי שיר אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] *** נהנתי מאוד מהשיר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה רבה על הפירגון!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] **** פשוט אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי שלא... אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו. ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה. מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו. תהי חזקה אושרת. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה תחושה כבדה,חונקת... היה לי קשה לקרוא ובכל זאת היה קשה לעצור... אני מוכרחה להודות שזה העלה בי מספר תחושות כעס, כאב עצב. מייחלת לטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אימל כל כך מזדהה, אני קוראת את השיר וכל מילה נוגעת בי... כאילו אני כתבתי, מפחיד לגדול. אהבתי...אז תודה!!! [ליצירה]
תגובות