ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *** אני אוהבת את הכתיבה הזו לפני שהולכים לישון,אתה מתאר כל כך יפה את המחשבות שרצות לך בראש ות'אמת גם לי. אהבתי רן. אושרת [ליצירה]
- [ליצירה] אמת התרגשתי בטרוף אף על פי שזה היה קצת ארוך לקראת הסוף כבר חשתי חנק....(של דמעות) בהחלט אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] **** וואו, ממש אהבתי, אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש, בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] ....אכן אכן שיר יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] קשה תחושה כבדה,חונקת... היה לי קשה לקרוא ובכל זאת היה קשה לעצור... אני מוכרחה להודות שזה העלה בי מספר תחושות כעס, כאב עצב. מייחלת לטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה רבה על הפירגון!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מאוד מעניין, אני חושבת שהכתיבה שלך נורא יפה, משולבת בסגנון מודרני ולירי. אני מודה שמשפטי האנגלית הפריעו לי קצת... לכן קראתי שנית ללא האנגלית. בגדול-אהבתי! אושרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אכן שיר מקסים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] **** אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה היה כואב......מאוד. צר לי. [ליצירה]
תגובות