ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו זה היה כואב......מאוד. צר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שהתאורים בו כביכול כל כך פשוטים אך מסוגלים בקלות להחיות את התמונה ולתאר אותה וזה מה שיפה כשקראתי את היצירה כל משפט הצלחתי לראות אותו ממש לדמיין את התמונה בראש...אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי... [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט מסכימה עם כל אלה שכתבו לפניי שיר אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] *** דימויים נפלאים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בד"כ אני... בד"כ אני לא נוהגת להגיב לשיר שאני לא מסמפטת ואפשר לומר שאת השיר הזה אני מתעבת. כתוב באופן מאולץ ומאוס... לא שזה מפליא אותי כ"כ אבל באמת...אני חושבת מר שמואל שאתה לא רואה את הצד השני של המטבע!!! [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה, המון רגישות המון אהבה המון כאב. עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן זאת דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] *** נהנתי מאוד מהשיר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מוצלחת ביותר אם כי דרוק שאקרא זאת שוב שכן...... כל הכבוד! [ליצירה]
תגובות