ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
[ליצירה]
גדול!
וואו.....
מאיפה לעזעזל הוצאת את זה?
מדהים!!!!!!!!!!
התרגשתי,
הבתלבלתי,
התלהבתי,
הזדהתי....
זה כל כך נוגע,
לא יודעת , אני עדין מחפשת את המילים לתאר את הרגשות שעלו בי תוך כדי קריאת השיר.
אמיתי כל כך.
בקיצור : חבל"ז
[ליצירה]
רציתי לומר...
שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי.
אהבתי נטע.
תגובות