אלוהים אדירים התהום שבתוכי

גדלה ונפערת.

אין בה חיים ואין בה מילים,

צלליות ורוח נושבת.

 

על צמרות העצים נתלו ציפורים

כמזכרת כואבת.

אלוהים אדירים הזכר לי את שמי,

המראה משקרת.