אותה האפרוריות שבחלון הפעור
מקבלת פתאום גוון אחר
סינוור של קרן אור מקרב אותך אליי
גם אם המחט הנעוצה בעור
מכאיבה במקצת
והכתר שעל ראשי יכול ליפול
מראשי המלא מחשבות שבורות
עלייך
וממך אני מנסה להתנתק
ואלייך אני רוצה להתחבר
זפזופ אינסופי של רגשות
לתוך ערוץ מפוצל אחד
שכל מה שרואים בו
זה אותך.
תגובות