הרוח מהחלון הפתוח
מרקידה שיערות לבנות
של ליצן כחול אף.
יושב הוא דומם ושקט,
ידיו קדימה מושטות
קמעה קמורות
כאחרי חיבוק
חשות .
והוא נראה כגוויה לפעמים
מבטו חסר רוח-חיים
אך לחיוך וקמטיו
תחת עינייו.
ואני רק מביטה בו מהצד, מתבוננת.
תוהה אם הוא אכן כמוני אומלל,
או סתם עוד פליט דמיוני המבולבל.
ליצן החרסינה שלי.
תגובות