ברעד היד אני כותב
אהבתי ותמיד אוהב
את עצמי שכחתי לעצמי
דאגתי לך. ולך הרגש.
תוצאה של- בלבול
בין המינים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השינוי בשורה- "ממש לפני שעות מספר". אבל ממש תודה [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. פרידה. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו, מישהו מוכן להלחין? [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] והלכו שניהם הילד והילדה ידיים שלובות קופצים מעל מהמורות. לאן ילכו השניים העתיד זאת צופן הרחק הרחק למקום בו איש לא מזדקן ויישארו ילד ילדה מאותו הסיפור שאיש לא קרא. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. עבודה על השיר. אם חשוב לך שהמסר יהיה ברור. [ליצירה]
- [ליצירה] לקחת לי את החשופיות.... שיר מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה הרבה לפני. אבל מה זה חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי [ליצירה]
תגובות