ברעד היד אני כותב
אהבתי ותמיד אוהב
את עצמי שכחתי לעצמי
דאגתי לך. ולך הרגש.
תוצאה של- בלבול
בין המינים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השינוי בשורה- "ממש לפני שעות מספר". אבל ממש תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אוי צ'ארלס [ליצירה]
- [ליצירה] מה לא מובן כאן? יש מישהו שכן הבין? [ליצירה]
- [ליצירה] וכך היית רוצה שיראה???? ההתרוקנות המביאה על עצמה חיים חדשים. מתעצמים. אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה: ועכשיו, כשאת יודעת הכל, השלם- עדיין גדול מסך כל חלקיו? התעצמות הנפש. התעלות רוחנית. חיבור לגבוה. יניקה ממקור עליון. רק בצלילה צורנית ללא "חשיבה תבניתית" התעלמות מתדמית מפחדת ממים עמוקים? אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב? זו הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובה. הנה, מנעת עוד אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] אח! ריימונד ריימונד [ליצירה]
- [ליצירה] קרבי נא ללא חשש כי לא ננשוך חזק ללא כאב ובלי סימן נשאיר בך רשמינו. [ליצירה]
- [ליצירה] "את ידי ביקשת ואני לא הבנתי"- לא פשוט! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] צדקת הדרך, בה כל כך צדקת (צל)- קשה להאיר עליה כאן. ולכן- המחלוקת. בטן ושכל. ואולי , בגלל זה, הביטחון ב"גדול" והחשיבה על ביטול ה"קטן". [ליצירה]
תגובות