[ליצירה]
אוי, כמה שכואב
עברה כבר שנה, לא יאומן...
הכאב אכן קהה, קשה לחוש כבר את אותן הרגשות שלא היו לפני-כן מעולם ולא תהיינה כאלו לעולם.
והכאב אילם...
עכשיו הכאב הופך לאבל ולזיכרון עמום, ואין ברירה אלא להמשיך ולחיות כאן בתוך הטירוף...
[ליצירה]
שיר נוגע, קשה וחזק.
מבטא רגשות עצומים במילים נפלאות, יצא מעולה!
יפה.
בכנות, ובאמת אין סיבה להיפגע:
לתשומת-ליבך, הצעה לתיקון וכמה דרישות לתיקוני שגיאות.
א. בתחילת השיר לא ברור עם הדובר גבר או אשה, כדאי להוסיף מעט ניקוד שיבהיר.
ב. שגיאות כתיב, מאוד מפריע:
-בית שלישי, שורה רביעית:
"עם מי אני -א-דבר" -לא ידבר!
-אותו בית, שורה שביעית:
"מי -י-שאל אותי" -לא אשאל!
-הנ"ל, שורה 12:
שנינו, לא שתינו!!
->נדמה לי שלא נתקלתי בעוד.
חזקי ואמצי, ודעי כי מה' יצא הדבר ומישהו אחר עוד יופיע.
תודה לך, יצחק
[ליצירה]
ללא יכולת להשתחחר, כבר חצי שנה שחול וים מזכירים לי דבר אחד בלבד
-הגוש.
וכשעליו אני חושב, ועל ימי שהותי בחול ובים
ההם,
מתקשרות לי כל שאר המילים אל הגוש ואל אותם הימים
וכל השיר מקבל מבחינתי שייכות לאותו האסון,
ללא יכולת להשתחרר.
אז חזרתי שוב לשם, ולהיזכר בימים הפלאים שמה, זה הכי טב בעולם, רק אור ואושר.
תודה
תגובות