רשַפָי ההדורים לא מוצאים מנוח

בין שולחן לכיסא נכתבים מעצמם

כשזעם לא נפתר

משתחל בחריצים

המקשים מתקשים

והחדר זועף

עליי

האם היחד הוא כיסוי?

אם האהבה היא מה שהיא

מדוע יש להיחבט בברזלים של חוסר

אף האויר הצונן לא מרטיב את הקיץ

החיבוק השקט לא מנחם את היום המנוכר

מתח נפרש מאוזן לאוזן

תופס חללי זיכרון עמומים

מחויבויות אפלות ללא שלהבת

אני עוּבָּר רקוב.