החיטה צומחת שוב -
כך התרגלה.
זה לא שבאמת אכפת לה

והאדמה שלקחה
יפים ממני וממך
תמשיך לקחת
באדישותה 

והגשם הראשון
שירד לפני יומיים
ובין ערביים תנשב הרוח
והחול והים
והאדם והאדם

אבל החיטה נעקרה.
בנו עליה נדל"ן
לא תזרע עוד בדמעה
ולא ישירו את שירה 

את הקמח יביאו מאמריקה
וגם את השלום
ואת הכסף
ואת ההזדמנויות

והאדמה מה יהא עליה?
תימשך אחר החיטה
אחר מי שעמל ודומע
אחר מי שחורש וזורע 

ושמו לא אורי,
לא אחי הצעיר יהודה
את חלומם, כמותם
טמנו בעפר

נותר רק אחד
שאוהב את אדמתו -
מוחמד,
הוא חרש והוא זרע
והוא קצר

 

 

 

(מוקדש ללחם החיטים של בת עין ב´)