זהו סיפור קצר על איש אחד שזכה בתפקיד מאוד מיוחד...

בבוקר בהיר או ליתר דיוק צהריים, התעורר לו פולי ושטף את העיניים. "היום" אמר כולו קורן ועליז "אמצע לי תפקיד לאיש כמוני זריז".פתח  הוא עיתון ומה עיניו רואות, מחפשים איש שיזרים מחשבות. לא התמהמה פולי ויצא אל הג´וב, אחרי הכל יקבל כסף כך שאין לו מה לדאוג. לאחר הסבר קצר על התפקיד,נפרד הוא לשלום "מהמזרים המתמיד". כולו מתפעל והוזה, חתם הוא כמו כולם על העסקתו בחוזה. תפקידו לא היה כלל מסובך, אבל להיות זריז הוא באמת מוכרח. בתוך מסדרונות ואלפי רחובות עליו פשוט להעביר מחשבות.

 פולי מאושר נאמר לו הכל, מלבד העובדה שקיבל ראש גדול. כולו בהיכון זה ייומו הראשון, יסיים את עבודתו וילך הוא לישון.ופתאום מתחילה מחשבה להגיע בפעם הראשונה זה אפילו מפתיע, פולי יעיל ממש כמו מנוסה מעבירה לאן שהראש רק רוצה. וכך מתחילות מחשבות נוספות ומתחיל לו עומס בכל הרחובות, הוא מתעכב כל פעם שנייה כיוון שנכנסות כאלה ללא הפנייה. פולי עייף כלל לא מתורגל, חושב זה ודאי יוצא מן הכלל, אך עובר קצת זמן מחשבות הולכות ומתרבות ואת הסוף לא יכול הוא לראות. כאוס נשלט על המקום כולו, באמת שהוא חש שזה לא בגללו. הוא הרים ידיים, די הוא עייף תוך שניות הוא עמד להתעלף. למחרת בלי להסס, את המוח הוא פקסס

"תודה על ההזדמנות אך אני אפרוש לחיי אצלך לבד, כבר התחלתי לחשוש. יש לך עומס כבד ורציני כדאי שתפנה למנהל "האני", יש שם המון בלאגן, לא יועילו שם גם עשרים פועלי בניין. אני ממליץ שתסגור ליום אחד או יותר- ועל מחשבות תנסה קצת לוותר".