בכפר קטן כך מספרות שמועות, יש מקום אליו הולכים כולם כדי לראות,
בית קטן שעומד בסוף שביל ארוך מעפר- כזה שנראה כי איננו נגמר.
מצדדיו עצים גבוהי קומה וזקופים שמושכים את עיניהם של כל העוברים והשבים.
אומרים, שבו גרה מכשפה זקנה ,שלא יוצאת משם אף יום בשנה.
כבר שבועות שאני חולם ללכת לשם לראות,האם זה באמת כמו שכולם מתארים זאת חלום בלהות.
הכנתי לי תיק מלא מכל טוב, לקחתי מטריה שאם יהיה לאורכו גשום ורטוב,
כתבתי לכל חברי הודעה על מפית וגלגלתי אותו לתוך פחית.
הגעתי לשביל, נשמתי עמוק זה אכן נראה כה רחוק.
הלכתי שעות מביט בשביל המסועף קפאו רגליי ונרדם לי האף
וגיליתי שהפחד רודף אותי מכל עבר, אחרי הכל שעתיים וחצי התקדמתי רק שישים סנטימטר.
היבטתי קדימה וצעקתי בכל כוחי,שאולי לשלם יובילני איזה כוח אלוהי,
לא עברו שתי שניות ורגלי החלו לרוץ במהירות ובלבי כבר געשה הסקרנות.
הגעתי לפתח הבית כולי מתנשף, מרגיש נורא, ועוד בטרם הבנתי זאת עמדה ממולי בחורה.
נעתקה נשמתי לא זז תו בפניי והיא אמרה :"אולי תכנס, נראה לי שכדאי".
נכנסתי לבפנים ישבנו בסלון מהמם והיא מבחינתה נתנה לי תה והוסיפה:
"שאותך יחמם".
לא ידעתי מה אני עושה פתאום כך שאלתי באופן בוטה:
מה את עושה כאן בתוך הבית הזה?"
ומפחד מלותיי הרגשתי כהוזה.
אתם ודאי רוצים לדעת מה היא אמרה, איך ולמה
אז אספר לכם בקצרה את עיקרה של הדרמה...
וזהו סיפורה-
כל חייה היה לה חלום ילדות, בשבילו היא עבדת ללא לאות,
חסכה כל שקל עד האחרון רק כדי להגשים את החלום,
של בית קטן שעומד בסוף שביל ארוך מעפר כזה שנראה כי איננו נגמר
ומצדדיו עצים גבוהי קומה וזקופים,שמושכים את עיניהם של כל העוברים והשבים.
היא פגשה אדריכל שהסכים זאת לבנות ישבו ודיברו הגיעו להסכמות נתנה לו את כספה וכל ממונה הוא התחייב בע"פ להגשים את חלומה.
האדריכל לה הראה תכנונים מרהיבים על הדף,וביקש שתבחר מיקום מועדף
וכך עדכן אותה כי זה ממש עניין של כמה שבועות והיא מבית חלומותיה תוכל ליהנות.
כעבור שבועיים ארע מפנה,האדריכל לטלפון או הודעה שלה בכלל לא עונה
הוא טוען שלא דיבר איתה ולא סיכמו דבר, והיא יכולה לתבוע אותו גם עד מחר.
המומה היא הלכה לא יודעת מה לעשות עם עצמה, אין לה עדים לעסקה ועל והטופס שיש בידה הוא ללא חתימה.
הוא מצידו לא ישר נעלם,הוא הבטיח לה שלא יניח לה ולא יחתום לעולם.
עוד ועוד כסף ממנה הצליח למשוך באיומים כך שחייה כבר נהיו מסוכנים.
היא נאלצה לברוח למקום רחוק כי לא יכל לעזור גם החוק.
היא עבדה קשה עשתה ימים כלילות כדי לצאת מתוך חלום הבלהות.
חסכה כסף ולקחה הלוואות כדי שאת חלומה יוצא לאור תוכל לראות.
וכעת מי שהגשימה חלומה סביבה כבר יצרה מעין חומה
שאיש לא רוצה להגיע או להתקרב כי היא לא נותנת אמון גם במי
שאותה אוהב.את עצמה סוגרת בתוך חלומה מנסה להתאושש מהמהלומה
כך היא יושבת בביתה החלומי וכל שנשאר לה לשאול
זה איך הגעתי לכאן, למה ומי אני.
נשמתי עמוק, לגמתי עוד קצת,מנסה למצוא איזה משפט ואמרתי:
"אני האיש שנשלח מתחילת השביל
עד הלום, לומר את שאת צריכה לשמוע היום.
עמלת שנים השגת את שרצית אך איבדת משהו בדרך
קורה שמעכבים או לוקחים לך חלום
אך אל תתני שייקחו לך גם את הרוח".
תגובות