לא אפרום את הקשרים

רוצה להותיר רק סימן

עיקמו אותי השנים

את אצבעותיי העשר בידיי

שאת עצמן, כבר לא מכירות.

מחימר, מחול, מהאוויר

העשוי מפח צורם ונע

דבר לא מעשי הוא

שהחל בגיל הנעורים.

הנושרים בקור מכתפיי

בקריצת הטבע

דרך ואדי מיוער

רצו צללים מפוחדים.

כל אחד הוא בעל ערך

לו העמדתיו באור הנכון

לו נגעתי בשפתיי בלהט

כי כלום לא חולף בלי סיבה.

אני מחבר מרחקים

מתרומם עם ערפילים

יורד עם הגשם.

קרב אל עיניי המציאות

כמו מישהו אחר אל ספר

ורק הכתב אינו ברור לי.

הספר נשמט מידי

הדפוס נמוג באוויר

מכתב לא מגיע ליד

הנמען החליף את הכתובת

כמו יום חולפת שנה

בתוך מציאות לא ברורה.

זה רק להחזיר לחיים

את שגדול מהם.

הזמן!

                                                           4.3.06