משקה מר-חריף,

הבלי פה סתומים,

המשפט שקטעת- שכחתי.

ומבעד אשקיף

ללילות עגומים,

על ידיי שנפלו, ונכנעתי.

חלומות בלי תשתית,

אשליות-ארמונות

ודו"ח מפורט על כאב,

אכזבה שתנחית

ואלפי מנגינות

שידמו לנהימת הזאב.

עוד ליל דמעות

ערירית בלעדיך;

רסיסי הם שוטפים העבר,

ונפשי מחליטה

להפסיק מלדמוע,

מבינה שהכול כבר נגמר.

*

וכעת מטיילת

בוואדי התום

באמונה שאכן כך עדיף,

מחושלת היטב

(חדלתי לחלום)

עם כוס המשקה החריף.