חכמה
ועיניי רכות מדמע שָאוּב
אל בוּר סיד
אינו מקבל כל טיפה של יזע
לא דם תמציתי
לא בכי חינם
אכן סר מפניי אפיריון
אלך שחוח,
ולא פרי, לא תְבוּאָה, תָבוֹאָה
אל שדותיי, אדמה
שׁוֹם תֵשַם.
ובהריקי את חכמתי
לבור נמכרתי, נַשַמתי.
*
בינה
מעיינות החכמה נפרצו
ודבר מתוך דבר נולד
מבור גולמי לפטר רחם
לבכורה חדשה.
ואֹחז בשמים, אכונן תבונה
לקשור בחבל ארץ את כל הנמצאים
על לחלוחית היבשה.
עוד אבנך ואבינך, באבניך, באביוניך
אוציא מבורך את יסודותי
בחול שאת
באבני בינתך
ואשוב אליך
אשה.
*
דעת
וכעת, אדע להבדיל.
בין שורה לשורה.
בין קודש לחול.
אבקע, תהומות וגזירים.
אם הייתי בתוך.
אדמה עמוקה.
ותהום, זֵהֵה לְבַיִת.
הוא אשר אספני.
לחיק קור המים.
ואדע, כי הארץ ידעתני.
במימיה, בהבלה, בגופה.
אוָצֵר.
***
קָרַבְתִי והיא רחוקה ממני, אך לא מעבר לים
ימים באים והנה, אגיע גם שם...
תגובות