עוד שם הם ממתינים למלא סיפוקיהם,

אלה החיים אומרים חבריהם,

אך בתוך ליבם השמחה אינה שלמה,

עינהם מראות ייאוש ואכזבה.

זה מגרה ומפתה בעולם החברה,

אם אתה לא זורם איתם, אתה לא קיים.

ספרו לי מה הכיוון הסופי, חושב בלבי,

עוד יום, עוד שעה, אלו חיים ללא מטרה.

מחפשים את עצמם, מנסים לבלות,

עוד ריקוד, עוד כוסית, לחיים לשתות.

למלות כרסכם במיני מטעמים,

ולהרגיש עוד סיפוק בחיים גשמיים.

די בסוף זה נמאס, החומר כלה,

בקרבי גם שוכן חבר די שונה,

תנו לו חיים ,לאפר לא חוזר,

לא נכלה כמו גופי. 

אז לרגע עוצר, מסתכל מסביבי,

איזה חושך גמור, הם חושבים שנהנים,

מנסה לעזור לא תמיד מקשבים,

הם אומרים בוא תזרום,

לאן? אני משיב עוד מסיבה! עוד בילוי!

כן הם אומרים. ומחר מה שונה,

שוב הכל כרגיל...

הנאות מדומות, קורצות מול פניכם,

תעבירו עוד יום ,יהיה כיף נשתדל.

בחיי הכחשה חי אז גופכם,

אז מה הוא האושר החבוי בלבכם?

כן,חיי הקדושה תנסו גם אתם,

ותרגשו לפתע את לבכם מתרומם,

אחרים אחרים,

לא ריקודים ,ויציאות לכל פינה,

רק חיי אהבת ה´ ותורה.