שיר לנתי – אחד הילדים היותר מוכשרים שאני מכירה

אבל כל כך קשה לו להכיר בכך ולקבל ולאהוב את עצמו...

 

 

אתה מחלק אגוזים לכולם,

את זה למדתי מהחיים, גם לי

זה שאין לי שיניים לנגוס בם

זו כבר בעיה שלי.

 

גם אני נעמדתי בתור כשחילקו

אך לא השתמשתי במרפקים

כשחיכיתי בנימוס גם כשאותי דחפו

שמעתי מאחריי  אחת שאמרה "אין צדק בחיים".

 

יש בי יכולות – זה ברור, ודאי

הן יוצאות אל הפועל רק עם מי שכדאי

יש בי פוטנציאל רחב אופקים

אבל,  אבל המרפקים שלי – דפוקים!

 

אני נודד, מחפש, מנסה לרצות

משתדל את קוויי שלי לא לחצות

מתחפש  לעתים שואל לי דמויות

מתקשט במילים שלא שלי ומנסה להיות

 

אין לי שיניים ואין לי מרפקים

ולא תמיד יוצאות לי המילים להן מצפים

אבל אני יודע מה האמת ומה נכון

מרגיש היטב ומפעיל גם היגיון

 

 

מתי יבוא היום וינשרו שיני החלב

מתי אוכל להיות אני בלי שזה יכאב

אפסיק לחפש אישורים מהקרובים

ובעזרת שן הבינה אנגוס באגוזים?