כותב אני לך ממגירת ליבי

כותב אני לך אהובתי אדמתי.

רואה אני אותך ודמעות בעיניי

איך נגזלת מבין ידיי

איך נשמטת מבין רגליי

והגוזלים הם לא אויביי

אלה אחיי

בשר מבשרי

דם מדמי

אחרי אלפיים שנות גלות

שאבות אבותיי עיניהם אלייך נשאו

ציפו, חשקו, כמהו

ובצעד כושל אותך נישקו.

אחרי שאלפי חיילים נשים וטף

מסרו למענֵך את נפשם.

אחרי כל הצער בחבלי הלידה

כשנדמה שתקופה חדשה נולדה.

הגיעו אחיי

במסווה של שלום

במילים מתוקות

ובנופת צופים מעושה

אותך הם ממני גוזלים

את החיבור קורעים

ומוסרים אותך

זורקים אותך

נוטשים אותך

לידי צוררינו

אויבנו

הורגי נפשנו

בנפנוף של שלום

במסכה של אהבה

בחיבוק של שטן

הם אותך מקבלים

ולי לא נותר לעשות דבר

לי נותר להסתכל מהצד

לבכות עלייך יקירתי

ולומר לך סליחה..

                  ... אהובתי אדמתי

 

י"ג באב התשס"ה

יום אבל לאומי