דם.

ליבי נדם.

הים רעם,

באותם ימי הדם.

רואה את עצמי בהלוויתי שלי,

אנשים בוכים,

ההורים שותקים,

ורק אהוב ליבי,

אשר חפץ להיות עימי,

שם יד בנפשו,

כדי לקשור את נפשי בשלו.

זה עצוב וכואב,

אך כמה יכול לספוג הלב?

אבידות רבות,

הלוויות קשות,

אנשים חפים מפשע,

אשר דמם זועק מתוך האדמה!!!

דמי, דמי נשפך!

על לא כלום,

נזרק בסך.

אומרים שנגזר על המת שישתכח מהלב,

ושהזמן מרפא את כל הכאב.

זה שקר! זה כזב!

הלב שלי בוכה וכואב- עד עכשיו!!!

חמש שנות אינטיפאדה!

והמתים רבים כל כך,

יקרים אתם לנו,

ואותכם לעולם לא נשכח.

כי חפים מפשע אתם,

כי דם נקי נשפך.

אינכם מתים,

כי חיים אתם בתוכינו,

ממשיכים אנו את מהותכם,

על פי צורת חיינו.

חיי אמונה באל אחד,

המביא את הטוב והרע גם יחד.

והדם...

הדם נשפך,

דמי נשפך!!!

נספג באדמה...

ומחר נקום,

לעוד הלוויה,

לעוד מלחמה...

כי הסיפור לעולם לא תם,

עד ש: "יבער את הרע מתוכם".

אנשים...אתם בטח זוכרים את הימים האלו...

לא היה כמעט יום בלי פיגוע...

אנשים!!! תתעוררו!!! אם לא נעשה משהו...

הכל יחזור על עצמו!!!

ומשפט למערכת: ממש חשוב לי שזה יתפרסם פה.

תודה מראש- שירה.