מאת עינת טמסות

ברגעי הויתור

אין כבר אחיזת ידיים

יש לב שבור

נעלם לו הברק מהעיניים

כשמתחלחלת לאיטה הזרות

אל תוך תום האהבה

נוצרת ההתרחקות

והפרידה קרבה

עז הוא הכאב כדקירת סיכה ,

המפלחת את העור .

 

‏י"ז תשרי תשס"ו ‏20/10/2005