כוס ראשונה לשנייה
ושלישית.
מתרוקנות אל תוך כוסו
והיא מתמלאת והולכת
עד גדותיה במים
מאררים.
הנה יום אחד עוד
ישפכו מי אפסיים
אל תוך קרקעית
חייו.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- מהמם תופי ליבי הדהדו בקצב לבה ההולם, ורד צעיר הונח לפניי נשמתי מלוא אפי עד נכנס אל לבי וממנו ברחיפה אל נשמתה [ליצירה]
- [ליצירה] --- נקודת מבט מעניינת ביותר! החכמתני [ליצירה]
- [ליצירה] אני נתתי פרשנות אחרת (בזמנו לשיר הרומנטי ולושרה המקוממת) אבל מה אומרת השורה: "!אני אגמור לך-בפנים" בקריאה ראשונה זה נשמע בעל משמעות גסה, בקריאה שנייה זה נשמע כמו ביטוי חדש: אני אסדר את כל עניינייך-בחלק הראשון שכרתי עבורך את הטוב, וכאן אני גומר את מה שהתחלתי בעבורך [ליצירה]
- [ליצירה] ים, שמיים, ספינה, גלויה -האחד משלים את השני [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה של הסיפור הבן יקיר חלק ג', באמת ניתן להבין את הסיבות לכך שחברתך עזבה את הדת, שזה מה שכתוב בסיפור וסליחה על הציטוט: "בקיצור נשבר לי מהדת בגלל הקטע הזה של אנשים שלא רואים אנשים אחרים ממטר,מקדשים את האדמה, ובמיוחד האיומים באס אם אס על זה שהעזתי לרחם על הערבים. עזבתי את היישוב, ירדתי לתל אביב וניתקתי את הקשר עם העולם שהייתי בו לפני כן,שכרתי דירה במרכז תל אביב עם עוד שתי שותפות ולאט לאט נכנסתי לדבר שהיה אנטי תיזה לכל העולם הזה שהכרתי וזו הייתה הסצנה של המועדונים במרכז תל אביב. אומנם היו ימים שלא יכלתי לישון בבית, אלא בבית ידידים וידידות ככה עד שעברתי לגור במלך ג'ורג " היו ימים של רביצה בשמש החוף והיו המון יציאות עם בחורים שהתפתחו לקטעים קצרים. שבת הפסקתי לשמור, כשרות שמרתי מידי פעם עד שבארצות הברית הפסקתי לגמרי, עכשיו אני אוכלת כאן בעיקר פירות ים שאני מזמינה מהמסעדה ההיא בירמיהו ,אני אספר לך שבקושי צמתי ביום כיפורים. מצאתי לעצמי חברות חדשות.עכשיו אני מבוססת כמו שצריך ועובדת ומרוויחה טוב ויש לי אצל מי לבקר". בקיצור בנית מונולוג כנה ששולח אותנו להבין את הסיבות לכך בסיפור אחר, שזו טכניקה מעניינת.לא פחות מעניין הינה הסיבה לכך שחברתך נוהגת כך כאנטי תיזה לעולמה הקודם. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר זורם מלמעלה למטה: בתחילה השחף הוא מלך העולם המביט אל כולם מגובה השמיים ודואה בשמי המרום שלו. אך לפתע בשיא גדולתו ורום הודו הוא צונח לארץ, הוא מנסה להיאחז במשהו אך לשוא. כאן בא לעזרתו/באה לעזרתו הדוברת בלשון של "רוצה". מזכיר את המשפט שהוא גם בעצם שם ספרו של עגנון: "והיה העקוב למישור" [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה חשובה האם תם הדיון על יצירה זו של ידידנו שמואל ירושלמי? [ליצירה]
- [ליצירה] אח.. לא הייתי רוצה לחטוף טוריה בראש [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מן הקלאסיקה העוטרת את שירי ים כינרת רוח רחל והמושבה הנחו אותך בזו הכתיבה תבורך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] למות ובכל זאת לחיות... נשמע היטב [ליצירה]
תגובות