אתה מכיר את ההרגשה הזאת, המשתקת, זאת שתמיד מופיעה בחלומות סיוטים? אתה עומד ומישהו חובט בך והרגליים, הן כבדות כמו עופרת קרה, קרה ועד מכה, ועוד אחת ואתה עומד שם, והדמעות חורצות להן שבילים בגופך הברזלי והנוקשה ואתה יודע שאין מה לעשות והפחד מחלחל בך מטביע אותך למקומות העמוקים ביותר שלך, אלה שלא ידעת אפילו שהם קיימים. ואתה שותק, או צורח, או בוכה- וזה לא משנה כי שום דבר במילא לא יעזור. ועם הזמן, הזעזוע לא נבלם רק מתקהה. אתה תעמוד שם ותתחיל לצפות למכה הבאה. (י"ז כסליו תשס"ב, אחרי שלושה פיגועים בירושלים, אחד בחיפה, ושתי תקריות ירי- בגוש קטיף ובשומרון).