שוכב בשדה שוכב ויודע
שהיא בשבילי ממש כמו קמיע
תמיד לאורה אני כמהה
כל היום חושב רק עליה
אם העצב היה כמו טיפה
אני כבר הייתי טובע
בים שכולו אהבה
ורק עצב ממנו נובע
שמים שחורים מלאים ערפל
את השחור מפלח אור אדום מן הצל
הוא בא מן הלב יוצא ופוגע
ואני כמו עיוור על הארץ משתרע
אם בדידות הייתה אהבה
אז אני כבר הייתי שוקע
בשחור שכולו אכזבה
והכל כי חשבתי עליה
הולכים יד ביד בשדות ירוקים
השמים כחולים כמו הים
על הדשא שוכבים מביטים למרומים
והוא רק מחייך לו משם
תגובות