היא פותחת עיניים תמהות, טהורות,

היא בוכה, לא יודעת

היא פותחת עיניים גדולות, בהירות

היא בוכה ונרגעת.

 

היא רואה חושך ואור

מבולבלת, לא מבינה

מרגישה חום וקור

נוגעת באדמה.

 

תמימה ויפה

בת מלך כשרה.

קולה אז רפה

ישנה וערה.

 

היא קטנה, עוד ילדה

בסבך שושנים

יש קוצים לידה

שחושפים לה דברים עמוקים.

 

...

 

לא ילדה עוד, היא גדלה

היא עוברת

היא בוגרת לגילה.

היא זוכרת.