זה קטע זרוק על חבר'ה שאין להם מצב, כי חבל להם על הזמן כי הגיע סוף הדרך. שמחפשים ת'חברים ובין לבין את עצמם. ועדיין תוהים מה הסרט שלהם בחיים? ומה כל הסיפור? ולא מבינים למה מה? למה מי? וקורעים ת'צורה ות'תחת בלהסביר ת'כאילו של להיות בנאדם. ועוד חיים בין הבאסה לסבבה. ביאללה ווואלה וביי. ומסניפים את סם החיים הדפוקים. ומעבירים ת'זמן ואת זה ואת זה. ואת ההוא וההיא וממציאים מילים שרוטים, גנובים כי לא מסתדרים עם דיבורים יציבים- מחייבים. אז עושים חלטורה מחליקים עיניינים ומדברים בשפה על הכיפאק של סלנג- שהוא אין והוא אאוט והוא פה והוא שם והוא גם וגם והא להיט...אז הוא חם, אז איך הוא גם קול של מסטול?? וחיים באחלה של ימבה חירפון בלי שום איזון. ולא רואים ממטר רק ת'כאן ת'עכשיו. ונושמים את האקשן כשלמוח עולה רק השתן. והמצב על הפנים כשמנסים להתחבר לבפנים אבל הפוך על הפוך כשמחברים חתיכה של דרך או חתיכה של פצצה מתקתקת מהלכת שמדליקה בטירוף כל אחלה של גבר. והאדם עדיין כבוי כי המילים בלי כיסוי. והכל בחיאת, כפרה, לא נורא, יעבור ואין אפס!!! וחיים בטרנס משגע את הרגע וה"רגע" ומחפשים זהות בלחיות. להיות. אז זה ככה וככה. וזה כזה וכזה. אז רק תסבירו: איזה קטע זה????.
השיר הוא שיר שאפשר לקרוא שוב ושוב... השורה הראשונה היא התשובה לשורה האחרונה. אשמח לקבל תגובות.